רקטה קור הנדסה בע"מ נ' גלרון - תעשיות אלומיניום בע"מ

החלטה

1. בקשת הנתבעת, לדחיית התביעה מפאת מעשה בית-דין.

2. על-פי הנטען בכתב התביעה, התובעת, חברה העוסקת בביצוע עבודות קבלניות בניהולו היחיד של המהנדס רובן קוק, הזמינה אצל הנתבעת ביצוע עבודות אלומיניום בהיקף של 94,335 ₪ (כולל מע"מ), בהתאם להזמנת עבודה מיום 17/1/2006.

במועד ההזמנה, כמוסכם, התובעת מסרה לנתבעת שיק מקדמה על-סך 28,300 ₪ (להלן : "השיק"). השיק הופקד בבנק על-ידי הנתבעת, על אף, שרו"ח התובעת פנה למחזיקי שיקים של התובעת, וביקשם להמתין לתקופה קצרה עם הפקדתם עד שובו ארצה של מר קוק, הואיל והלה נאלץ לנסוע לארגנטינה, עקב מותה הפתאומי של אמו. חרף זאת, הנתבעת הגישה לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל את שיק המקדמה לאחר שחולל.

נפתח תיק הוצל"פ 12-05410-06-3 (להלן : "תיק הוצל"פ").

עם חזרת מר קוק ארצה שולם השיק ותיק ההוצל"פ נסגר. לאחר סגירת תיק ההוצל"פ ומימוש הכספים, הנתבעת התנתה המשך ביצוע העבודות ב"תנאים חדשים", התובעת סירבה ובטלה ההסכם, ודרשה השבת השיק. הנתבעת סירבה להשיבו בשל טענת "קיזוז" (ראה מכתבה מיום 9/8/2006).

התובעת הגישה תביעה כספית על-סך 25,288 ₪, בשל נזקיה, כמפורט להלן :

א. נזקים ישירים, כמפורט בנספח ט', העומדים על-סך 22,288 ₪, כתוצאה ממעשי/מחדלי הנתבעת והפרתה הבוטה את הסכם ההתקשרות.

ב. 3,000 ₪, בגין טרחה והשקעת זמן לחיפוש, תחת לחץ, אחרי קבלן מחליף.

3.הנתבעת טענה בכתב ההגנה למעשה בית-דין, שכן "נושא זה", כלשונה, עלה ונידון במסגרת תביעה שהוגשה על-ידי הנתבעת בתיק הוצל"פ (ככל הנראה נפלה טעות קולמוס או בכתב ההגנה או בכתב התביעה, בציון הספרה האחרונה של תיק ההוצל"פ – ח.ל.ה). התובעת שילמה החוב באותו תיק, לא התנגדה, לא הגישה כתב הגנה ולא התנגדות.

הנתבעת ציינה עוד בכתב הגנתה, כי בין הצדדים התנהלו הליכים משפטיים לבירור המחלוקת כולל תביעה ע"ס 821,544 ₪ ב- ת.א. 2088/06 (שלום-חדרה), ואשר בסופו של ההליך זכתה הנתבעת כאן.

בפניי, לא הוצגו החלטה או פסק דין מבית משפט השלום בחדרה.

4.התובעת, בכתב התשובה טענה, כי דין טענת הנתבעת למעשה בית-דין להידחות. התביעה הינה בגין הנזקים, הישירים והעקיפים, אשר נגרמו לתובעת כתוצאה מהפרת חוזה ההתקשרות, ולא קשורה לתשלום שיק המקדמה.

גם בדיון אשר התקיים ביום 21/6/2010, ב"כ התובעת טען : "אני לא בא בטענות לגבי השיק הזה, על כך קיבלתי את המגיע לי. יש בכתב התביעה את כל החומר שיכול בית המשפט להסתמך עליו".

בסופו של הדיון, ולאור דברים שנאמרו ניתן לתובעת פסק זמן לגבש עמדתה.

5. התובעת, בהודעה ובבקשה לצירוף מסמך מיום 4/10/2010 הודיעה, כי עומדת על בירור תביעתה.

ב"כ התובעת התנצל על תשובתו הלא נכונה בפרוטוקול מיום 21/6/2010, בכל הנוגע לשיק. לדבריו, כעולה מכתב התביעה בכלל, סעיף 16 בפרט ומנספח ט' אשר צורף לכתב התביעה, התביעה היא בגין תמורת השיק, אשר שולם לנתבעת, כאשר הנתבעת לא ספקה מלוא התמורה בגין השיק.

במסגרת זו, התובעת בקשה רשות להגשת הצעת מחיר, אשר הוכנה על-ידי הנתבעת והוגשה לתובעת בטרם החתימה על הזמנת עבודה. כעולה מההצעה ומנספח ט' לכתב התביעה (פירוט הנזקים), עלות 10 היחידות, אשר הנתבעת ספקה לתובעת היא 16,458 ₪. הנתבעת הייתה צריכה להחזיר לתובעת סך של 11,842 ₪ (ההפרש בין השיק לבין סך היחידות שסופק) בצירוף 4,642 ₪ (סך החלקים החסרים שלא סופקו במסגרת 10 היחידות, אשר סופקו על ידי הנתבעת). סה"כ הסכום שהנתבעת צריכה להחזיר בגין בשיק הוא 16,484 ₪, בנוסף ליתר הנזקים המפורטים בכתב התביעה.

6. הנתבעת בתגובה, התנגדה להגשת המסמך, שלא במסגרת בקשה לתיקון כתב תביעה. התובעת לא השיבה לטענות בעניין מעשה בית-דין. ב"כ התובעת לא יכול לתקן תשובה ולחזור בו מדברים שאמר במפורש. לא ברור מה החישוב שעשה ב"כ התובעת, ומה הקשר בין השיק לבין היחידות שסופקו, כן לא ברור איך חושב המחיר של 10 היחידות, וההפרש בין הסחורה והעבודה שסופקה לבין שיק המקדמה. כל הפירוט הזה, לא מוזכר בכתב התביעה והינו בגדר הרחבת חזית.

עניינו של השיק הוכרע בהוצל"פ, ועל כן אין לתובעת זכות לתבוע שוב מכוח אותו שיק.